FLOGVIT
.bible

AmosKapittel 8

+ UndertekstGrunntekst← ForrigeNeste →
Dette synte Herren Gud meg: Og sjå, ein korg med sommerfrukt.
כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ׃ ‬
Han spurde: «Kva ser du, Amos?» Eg svara: «Ein korg med mogen frukt.» Då sa Herren til meg: «Enden har kome for folket mitt Israel. Eg vil ikkje lenger spara dei.»
וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃ ‬
Den dagen skal songane i tempelet bli til klagerop, seier Herren Gud. Det skal liggja lik overalt. Kast dei ut i stille!
וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס׃ פ ‬
Høyr dette, de som snøftar etter dei fattige og vil gjera ende på dei hjelpelause i landet.
שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית *ענוי־**עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃ ‬
De seier: «Når er nymånefesten over, så vi kan selja korn? Og sabbaten, så vi kan opna kornlageret? Vi vil gjera efa-målet lite og sjekelen stor, og juksa med falske vekter.»
לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה׃ ‬
«Vi vil kjøpa dei fattige for sølv og dei trengande for eit par sandalar, og selja avfallskornet.»
לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃ ‬
Herren har svore ved Jakobs stoltheit: «Aldri skal eg gløyma noko av det dei har gjort.»
נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ ‬
Skal ikkje jorda skjelva for dette, og alle som bur der, sørgja? Ho skal stiga som Nilen, heile landet, veltast opp og senkast ned som Nilen i Egypt.
הַ֤עַל זֹאת֙ לֹֽא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה *ונשקה **וְנִשְׁקְעָ֖ה כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃ ס ‬
Den dagen, seier Herren Gud, vil eg la sola gå ned midt på dagen og gjera det mørkt på jorda i dagslys.
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃ ‬
Eg vil snu festane dykkar til sorg og alle songane dykkar til klage. Eg vil leggja sekkestrie om alle hofter og gjera alle hovud snaue. Eg vil gjera det til sorg som over ein einaste son, og enden skal vera som ein bitter dag.
וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃ ‬
Sjå, dagar kjem, seier Herren Gud, då eg sender svolt over landet – ikkje svolt etter brød og ikkje tørst etter vatn, men etter å høyra orda frå Herren.
הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃ ‬
Dei skal vandra frå hav til hav, frå nord til aust skal dei streifa omkring og leita etter ordet frå Herren, men dei skal ikkje finna det.
וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃ ‬
Den dagen skal dei vakre møyane og dei unge mennene dåna av tørst.
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא׃ ‬
Dei som sver ved Samarias synd og seier: «Så sant din gud lever, Dan!» og «Så sant vegen til Beer-Sjeba lever!» – dei skal falla og aldri reisa seg att.
הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃ ס ‬
←→