Profetane
Jeremia kjøper åkeren i Anatot
Mens Jerusalem er beleiret, kjøper profeten Jeremia en åker fra sin fetter Hanamel i Anatot som et tegn på at landet en gang skal gjenopprettes. Kontrakten forsegles og legges i en leirkrukke som et symbol på Guds løfte om at hus, åkrer og vingårder igjen skal kjøpes i landet Jeremia 32:6-15.
Jeremia 32,6-15
6Jeremia sa: «Herrens ord kom til meg og lydde så:
וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
7Sjå, Hanamel, son til Sjallum, farbroren din, kjem til deg og seier: Kjøp åkeren min i Anatot, for du har løysingsretten og kan kjøpa han.
הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת׃
8Så kom Hanamel, son til farbroren min, til meg i vaktgarden, slik Herren hadde sagt, og sa til meg: Kjøp åkeren min i Anatot i Benjamins land, for du har arveretten, og du har løysingsretten. Kjøp han til deg! Då skjøna eg at dette var Herrens ord.
וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃
9Så kjøpte eg åkeren i Anatot av Hanamel, son til farbroren min, og vog opp pengane til han: sytten sekel sølv.
וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף׃
10Eg skreiv kjøpebrev og forsegla det, fekk vitne til å stadfesta det og vog opp sølvet på ei vekt.
וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם׃
11Så tok eg kjøpebrevet, både det forsegla med vilkåra og føresegnene, og det opne.
וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי׃
12Eg gav kjøpebrevet til Baruk, son til Nerija, son til Mahseja, framfor augo til Hanamel, farbroren min, og framfor augo til vitna som hadde skrive under på kjøpebrevet, og framfor augo til alle jødane som sat i vaktgarden.
וָאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה׃
13Eg gav Baruk denne ordren medan dei såg på:
וֽ͏ָאֲצַוֶּה֙ אֶת[c] בָּר֔וּךְ לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר׃
14Så seier Herren over hærskarane, Israels Gud: Ta desse dokumenta, dette kjøpebrevet, både det forsegla og det opne, og legg dei i eit leirkar, så dei kan vara i lang tid.
כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס
15For så seier Herren over hærskarane, Israels Gud: Endå ein gong skal det kjøpast hus og åkrar og vingardar i dette landet.
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ פ