Kongetida
Nahasj beleirer Jabesj og Sauls første seier
Ammonittene under Nahasj beleirer Jabesj i Gilead og krever en grusom pakt. Da Saul får høre om det, kommer Guds Ånd over ham. Han samler Israel ved å sende oksestykker som varsel, mønstrer hæren i Besek, knuser ammonittene og redder byen. Deretter samles folket i Gilgal, hvor Saul innsettes som konge med fredsoffer og stor glede.
1. Samuel 11,1-15
1Nahasj, ammonitten, drog opp og slo leir mot Jabesj i Gilead. Alle mennene i Jabesj sa til Nahasj: «Gjer ei pakt med oss, så skal vi tena deg.»
וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל־יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל־נָחָ֔שׁ כְּרָת־לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃
2Men Nahasj, ammonitten, svara dei: «På dette vilkåret vil eg gjera pakt med dykk: at eg får stinga ut det høgre auga på kvar ein av dykk og leggja dette til vanære over heile Israel.»
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם בִּנְק֥וֹר לָכֶ֖ם כָּל־עֵ֣ין יָמִ֑ין וְשַׂמְתִּ֥יהָ חֶרְפָּ֖ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
3Dei eldste i Jabesj sa til han: «Gjev oss sju dagar, så vi kan senda bod ut i heile Israel. Om ingen kan frelsa oss, skal vi gje oss over til deg.»
וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו זִקְנֵ֣י יָבֵ֗ישׁ הֶ֤רֶף לָ֙נוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔[t]ים וְנִשְׁלְחָה֙ מַלְאָכִ֔ים בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִם־אֵ֥ין מוֹשִׁ֛יע אֹתָ֖נוּ וְיָצָ֥אנוּ אֵלֶֽיךָ׃
4Sendeboda kom til Gibea, der Saul budde, og fortalde dette til folket. Då lyfte heile folket røysta si og gret.
וַיָּבֹ֤אוּ הַמַּלְאָכִים֙ גִּבְעַ֣ת שָׁא֔וּל וַיְדַבְּר֥וּ הַדְּבָרִ֖ים בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂא֧וּ כָל־הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃
5Saul kom nettopp heim frå marka etter oksane, og han spurde: «Kva er det med folket, sidan dei græt?» Så fortalde dei han det mennene frå Jabesj hadde sagt.
וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל בָּ֣א אַחֲרֵ֤י הַבָּקָר֙ מִן־הַשָּׂדֶ֔ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל מַה־לָּעָ֖ם כִּ֣י יִבְכּ֑וּ וַיְסַ֨פְּרוּ־ל֔וֹ אֶת־דִּבְרֵ֖י אַנְשֵׁ֥י יָבֵֽישׁ׃
6Då Saul høyrde dette, kom Guds Ande over han, og vreiden hans loga opp sterkt.
וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ עַל־שָׁא֔וּל *בשמעו **כְּשָׁמְע֖וֹ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר אַפּ֖וֹ מְאֹֽד׃
7Han tok eit par oksar, hogg dei i stykke og sende dei med bodberarane ut over heile Israel med denne bodskapen: «Den som ikkje dreg ut etter Saul og Samuel, slik skal det gjerast med oksane hans!» Då fall frykt for Herren over folket, og dei drog ut som éin mann.
וַיִּקַּח֩ צֶ֨מֶד בָּקָ֜ר וַֽיְנַתְּחֵ֗הוּ וַיְשַׁלַּ֞ח בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵל֮ בְּיַ֣ד הַמַּלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֒ אֲשֶׁר֩ אֵינֶ֨נּוּ יֹצֵ֜א אַחֲרֵ֤י שָׁאוּל֙ וְאַחַ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לִבְקָר֑וֹ וַיִּפֹּ֤ל פַּֽחַד־יְהוָה֙ עַל־הָעָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃
8Han mønstra dei i Besek. Israelittane var tre hundre tusen mann, og Juda-mennene var tretti tusen.
וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּבָ֑זֶק וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף וְאִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃
9Dei sa til sendeboda som var komne: «Sei til mennene i Jabesj i Gilead: I morgon, når sola steik som heitast, skal de få hjelp.» Sendeboda kom og fortalde dette til mennene i Jabesj, og dei vart glade.
וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּהְיֶֽה־לָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה *בחם **כְּחֹ֣ם הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃
10Mennene i Jabesj sa til ammonittane: «I morgon kjem vi ut til dykk, og de kan gjera med oss som de vil.»
וַֽיֹּאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָּ֔נוּ כְּכָל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃ ס
11Dagen etter delte Saul folket i tre avdelingar. I morgonvakta gjekk dei inn i leiren og slo ammonittane til det vart heitt på dagen. Dei som overlevde, vart spreidde, så det ikkje var att to saman.
וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּ֨שֶׂם שָׁא֣וּל אֶת־הָעָם֮ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁים֒ וַיָּבֹ֤אוּ בְתוֹךְ־הַֽמַּחֲנֶה֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּכּ֥וּ אֶת־עַמּ֖וֹן עַד־חֹ֣ם הַיּ֑וֹם וַיְהִ֤י הַנִּשְׁאָרִים֙ וַיָּפֻ֔צוּ וְלֹ֥א נִשְׁאֲרוּ־בָ֖ם שְׁנַ֥יִם יָֽחַד׃
12Då sa folket til Samuel: «Kven var det som sa: 'Skal Saul råda over oss?' Gjev oss desse mennene, så vi kan drepa dei!»
וַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י הָאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽם׃
13Men Saul sa: «Ingen skal døy i dag, for i dag har Herren gjeve Israel frelse.»
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹֽא־יוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂה־יְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
14Samuel sa til folket: «Kom, lat oss gå til Gilgal og stadfesta kongedømet der.»
וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה׃
15Så gjekk heile folket til Gilgal, og der gjorde dei Saul til konge for Herrens åsyn. Der ofra dei fredsoffer for Herrens åsyn, og Saul og alle israelittane hadde ei stor glede.
וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־מְאֹֽד׃ פ