Profetane
Herrens løfte om gjenopprettelse av Israels fjell
Herren taler til Israels fjell og lover at de skal bli fruktbare og befolket igjen, mens de omkringliggende folkeslagene skal bære sin skam for å ha plyndret landet. Profetien lover at ruinene skal bygges opp og at landet skal bli dyrket og tilsådd på nytt Esekiel 36:1-15.
Esekiel 36,1-15
1Du menneske, tal profetord til fjella i Israel og sei: De fjell i Israel, høyr Herrens ord!
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֖א אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָ֣מַרְתָּ֔ הָרֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃
2Så seier Herren Gud: Fordi fienden har sagt om dykk: «Ha! Dei evige høgdene er no blitt vår eigedom!»
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן אָמַ֧ר הָאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמֽוֹרָשָׁ֖ה הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃
3Difor skal du tala profetord og seia: Så seier Herren Gud: Fordi dei har lagt dykk øyde og jaga dykk frå alle kantar, så de vart eigedom for dei andre folka, og de kom på folkemunne og vart til sladder blant folk,
לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיוֹתְכֶ֤ם מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן וְדִבַּת־עָֽם׃
4difor, de fjell i Israel, høyr ordet frå Herren Gud! Så seier Herren Gud til fjella og haugane, til bekkefara og dalane, til dei aude ruinane og dei fråflytte byane, som er blitt til rov og til spott for dei andre folka rundt omkring:
לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר־אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְ֠הוִה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָי֗וֹת וְלֶחֳרָב֤וֹת הַשֹּֽׁמְמוֹת֙ וְלֶעָרִ֣ים הַנֶּעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃ ס
5Difor, så seier Herren Gud: Sanneleg, i brennande lidenskap har eg tala mot dei andre folka og mot heile Edom, som med hjartans glede og djup forakt har gjort landet mitt til sin eigedom for å driva folk ut og plyndra det.
לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֠א בְּאֵ֨שׁ קִנְאָתִ֥י דִבַּ֛רְתִּי עַל־שְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם וְעַל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֑א אֲשֶׁ֣ר נָתְנֽוּ־אֶת־אַרְצִ֣י ׀ לָ֠הֶם לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה בְּשִׂמְחַ֤ת כָּל־לֵבָב֙ בִּשְׁאָ֣ט נֶ֔פֶשׁ לְמַ֥עַן מִגְרָשָׁ֖הּ לָבַֽז׃
6Difor skal du tala profetord over Israels land og seia til fjella og haugane, til bekkefara og dalane: Så seier Herren Gud: Sjå, i lidenskap og harme har eg tala, fordi de har bore vanæra frå folka.
לָכֵ֕ן הִנָּבֵ֖א עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאָמַרְתָּ֡ לֶהָרִ֣ים וְ֠לַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִ֨ים וְלַגֵּאָי֜וֹת כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֨י בְקִנְאָתִ֤י וּבַחֲמָתִי֙ דִּבַּ֔רְתִּי יַ֛עַן כְּלִמַּ֥ת גּוֹיִ֖ם נְשָׂאתֶֽם׃
7Difor, så seier Herren Gud: Eg lyfter handa mi og sver: Sanneleg, folka rundt omkring dykk skal sjølve bera si vanære.
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֲנִ֖י נָשָׂ֣אתִי אֶת־יָדִ֑י אִם־לֹ֤א הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לָכֶ֣ם מִסָּבִ֔יב הֵ֖מָּה כְּלִמָּתָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃
8Men de, Israels fjell, skal setja greiner og bera frukt for folket mitt Israel, for snart kjem dei heim.
וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא׃
9For sjå, eg kjem til dykk og vender meg til dykk, og de skal dyrkast og såast til.
כִּ֖י הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֑ם וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְנֶעֱבַדְתֶּ֖ם וְנִזְרַעְתֶּֽם׃
10Eg vil gjera folket talrikt hos dykk, heile Israels hus. Byane skal få folk att, og ruinane skal byggjast opp.
וְהִרְבֵּיתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶֽעָרִ֔ים וְהֶחֳרָב֖וֹת תִּבָּנֶֽינָה׃
11Eg vil gjera menneske og dyr talrike hos dykk. Dei skal auka og vera fruktbare. Eg vil la dykk bu der som i tidlegare tider og gjera meir vel mot dykk enn før. Då skal de kjenna at eg er Herren.
וְהִרְבֵּיתִ֧י עֲלֵיכֶ֛ם אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה וְרָב֣וּ וּפָר֑וּ וְהוֹשַׁבְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם כְּקַדְמֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהֵטִֽבֹתִי֙ מֵרִאשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
12Eg vil la menneske ferdast over dykk, folket mitt Israel. Dei skal ta dykk i eige, og de skal vera deira arv. Aldri meir skal de ta borna frå dei.
וְהוֹלַכְתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם אָדָ֜ם אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וִֽירֵשׁ֔וּךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְנַחֲלָ֑ה וְלֹא־תוֹסִ֥ף ע֖וֹד לְשַׁכְּלָֽם׃ ס
13Så seier Herren Gud: Fordi dei seier til dykk: «Du et opp menneske og gjer folket ditt barnlaust»,
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם *אתי **אָ֑תְּ וּמְשַׁכֶּ֥לֶת *גויך **גּוֹיַ֖יִךְ הָיִֽית׃
14difor skal du ikkje lenger eta menneske og ikkje lenger gjera folket ditt barnlaust, seier Herren Gud.
לָכֵ֗ן אָדָם֙ לֹא־תֹ֣אכְלִי ע֔וֹד *וגויך **וְגוֹיַ֖יִךְ לֹ֣א *תכשלי־**תְשַׁכְּלִי־ע֑וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
15Eg vil ikkje lenger la deg høyra hån frå folkeslaga, og du skal ikkje lenger bera spott frå folka. Du skal ikkje lenger få folket ditt til å snubla, seier Herren Gud.
וְלֹא־אַשְׁמִ֨יעַ אֵלַ֤יִךְ עוֹד֙ כְּלִמַּ֣ת הַגּוֹיִ֔ם וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖ים לֹ֣א תִשְׂאִי־ע֑וֹד *וגויך **וְגוֹיַ֙יִךְ֙ לֹא־תַכְשִׁ֣לִי ע֔וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ ס