FLOGVIT
.bible

SalmeneKapittel 68

+ UndertekstGrunntekst← ForrigeNeste →
Til kormeisteren. Ein salme av David. Ein song.
לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ ‬
Gud reiser seg, fiendane hans vert spreidde, og dei som hatar han, flyktar for hans åsyn.
יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃ ‬
Som røyk vert driven bort, driv du dei bort. Som voks smeltar for elden, går dei ugudlege til grunne for Guds åsyn.
כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ ‬
Men dei rettferdige gleder seg, dei frydar seg for Guds åsyn og jublar av glede.
וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַֽ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃ ‬
Syng for Gud, lovsyng namnet hans! Brei veg for han som rid gjennom øydemarkene. Jah er namnet hans, fryd dykk for hans åsyn!
שִׁ֤ירוּ ׀ לֵֽאלֹהִים֮ זַמְּר֢וּ שְׁ֫מ֥וֹ סֹ֡לּוּ לָרֹכֵ֣ב בָּ֭עֲרָבוֹת בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃ ‬
Ein far for faderlause og ein forsvarar for enkjer er Gud i sin heilage bustad.
אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ׃ ‬
Gud gjev dei einsame ein heim å bu i, han fører fangar ut til velstand. Men dei opprørske må bu i eit tørt land.
אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרֲרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃ ‬
Gud, då du drog ut framfor folket ditt, då du gjekk gjennom øydemarka. Sela.
אֱ‍ֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃ ‬
Jorda skalv, himmelen draup for Guds åsyn, jamvel Sinai, for Guds åsyn, Israels Gud.
אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֢י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ‬
Du lét det regna rikeleg, Gud, du styrkte arveluten din då han var utmatta.
גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כֽוֹנַנְתּֽ͏ָהּ׃ ‬
Flokken din busette seg der. I din godleik sørgde du for dei fattige, Gud.
חַיָּתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־בָ֑הּ תָּ֤כִ֥ין בְּטוֹבָתְךָ֖ לֶעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃ ‬
Herren gjev ordet, og stor er skaren av kvinner som forkynner det glade bodskapet.
אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃ ‬
Kongar med hærar flyktar, dei flyktar! Og kvinna heime deler byttet.
מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת־בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ ‬
Når de ligg mellom sauefoldene, er duevengene dekte med sølv og fjørene med gulgrønt gull.
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֢ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּֽירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃ ‬
Då Den allmektige spreidde kongane der, fall det snø på Salmon.
בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃ ‬
Guds fjell er Basan-fjellet, eit fjell med mange toppar er Basan-fjellet.
הַר־אֱ֭לֹהִים הַר־בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־בָּשָֽׁן׃ ‬
Kvifor ser de med misunning, de fjell med mange toppar, på det fjellet Gud har valt til bustad? Ja, Herren skal bu der for alltid.
לָ֤מָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֢ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־יְ֝הוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃ ‬
Guds vogner er titusental, tusen på tusen. Herren er mellom dei, Sinai er i heilagdomen.
רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃ ‬
Du fór opp i det høge, du førte fangar med deg, du tok imot gåver mellom menneska, jamvel mellom dei opprørske, så Herren Gud kan bu der.
עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃ ‬
Lova vere Herren! Dag etter dag ber han oss. Gud er vår frelse. Sela.
בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃ ‬
Gud er for oss ein Gud som frelser, og hjå Herren, vår Herre, er det utgangar frå døden.
הָ֤אֵ֣ל ׀ לָנוּ֮ אֵ֤ל לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת וְלֵיהוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תּוֹצָאֽוֹת׃ ‬
Ja, Gud knuser hovudet på fiendane sine, den lodne hovudskallen på den som vandrar i si skuld.
אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִמְחַץ֮ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו קָדְקֹ֥ד שֵׂעָ֑ר מִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃ ‬
Herren sa: Frå Basan vil eg føra dei attende, eg vil føra dei attende frå havdjupet.
אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃ ‬
Så du kan bada foten din i blod, og tunga til hundane dine får sin del av fiendane.
לְמַ֤עַן ׀ תִּֽמְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃ ‬
Dei ser dine sigersferder, Gud, min Guds, min konges ferder inn i heilagdomen.
רָא֣וּ הֲלִיכוֹתֶ֣יךָ אֱלֹהִ֑ים הֲלִ֘יכ֤וֹת אֵלִ֖י מַלְכִּ֣י בַקֹּֽדֶשׁ׃ ‬
Fremst gjekk songarane, deretter dei som spela, midt imellom møyane som slo på trommer.
קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃ ‬
Lova Gud i forsamlingane, lova Herren, de som kjem frå Israels kjelde!
בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃ ‬
Der er Benjamin, den yngste, som fører dei, der er hovdingane frå Juda med sin flokk, hovdingane frå Sebulon, hovdingane frå Naftali.
שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן ׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃ ‬
Din Gud har fastsett di kraft. Vis di kraft, Gud, du som har verka for oss!
צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ ‬
Frå tempelet ditt over Jerusalem skal kongar bera fram gåver til deg.
מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי׃ ‬
Trug dyret i sivet, flokken av oksar mellom folkekalvane! Trakk ned dei som kryp for sølvstykke. Spreid dei folka som har lyst til krig!
גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים ׀ בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃ ‬
Stormenn skal koma frå Egypt, Kusj skal skunda seg å strekkja hendene ut mot Gud.
יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃ ‬
De kongerike på jorda, syng for Gud, lovsyng Herren! Sela.
מַמְלְכ֣וֹת הָ֭אָרֶץ שִׁ֣ירוּ לֵאלֹהִ֑ים זַמְּר֖וּ אֲדֹנָ֣י סֶֽלָה׃ ‬
Syng for han som rid på dei eldgamle himlar! Sjå, han lèt røysta si høyrast, ei mektig røyst.
לָ֭רֹכֵב בִּשְׁמֵ֣י שְׁמֵי־קֶ֑דֶם הֵ֥ן יִתֵּ֥ן בְּ֝קוֹלוֹ ק֣וֹל עֹֽז׃ ‬
Gjev Gud ære! Hans majestet er over Israel, og hans makt er i skyene.
תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵֽאלֹ֫הִ֥ים עַֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל גַּאֲוָת֑וֹ וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃ ‬
Skræmande er du, Gud, frå din heilagdom. Israels Gud, han gjev folket kraft og styrke. Lova vere Gud!
נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וּא נֹתֵ֨ן ׀ עֹ֖ז וְתַעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃ ‬
←→