FLOGVIT
.bible

JesajaKapittel 25

+ UndertekstGrunntekst← ForrigeNeste →
HERREN, du er min Gud! Jeg vil opphøye deg, jeg vil prise ditt navn, for du har gjort underfulle ting, planer fra gammel tid, i trofasthet og sannhet.
יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃ ‬
For du har gjort byen til en steinhaug, den befestede byen til en ruin. Fremmedes festning er ikke lenger en by, den skal aldri bli bygget opp igjen.
כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃ ‬
Derfor skal et mektig folk ære deg, grusomme nasjoners byer skal frykte deg.
עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃ ‬
For du har vært en tilflukt for den svake, en tilflukt for den fattige i hans nød, et ly mot stormen, en skygge mot heten. For de grusommes raseri er som en storm mot en mur.
כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֙רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃ ‬
Som hete i et tørt land demper du de fremmedes larm. Som heten dempes av en skys skygge, slik blir de grusommes triumfsang brakt til taushet.
כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ פ ‬
På dette fjellet skal HERREN, hærskarenes Gud, lage et festmåltid for alle folk – et festmåltid med fete retter, et festmåltid med lagret vin – med fete, margfulle retter og klaret, lagret vin.
וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃ ‬
På dette fjellet skal han tilintetgjøre sløret som dekker alle folk, og dekket som er bredt over alle nasjoner.
וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלּ֥וֹט ׀ הַלּ֖וֹט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ ‬
Han skal oppsluke døden for evig. Herren GUD skal tørke bort hver tåre fra hvert ansikt, og sitt folks vanære skal han ta bort fra hele jorden. For HERREN har talt.
בִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ פ ‬
På den dagen skal man si: «Se, dette er vår Gud! Vi har ventet på ham, og han skal frelse oss. Dette er HERREN, vi har ventet på ham. La oss juble og glede oss over hans frelse!»
וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ ‬
For HERRENS hånd skal hvile på dette fjellet, og Moab skal trampes ned der han er, slik halm trampes ned i en gjødselhøl.
כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָדוֹ֤‪[t]‬שׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן *במי **בְּמ֥וֹ מַדְמֵנָֽה׃ ‬
Han skal bre ut sine hender midt i det, slik en svømmer brer ut hendene for å svømme. Men Herren skal ydmyke hans stolthet sammen med hans henders grep.
וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃ ‬
Dine murers høye festning skal han rive ned, ydmyke og kaste til jorden, ned i støvet.
וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃ ס ‬
←→