FLOGVIT
.bible

EsraKapittel 10

+ UndertekstGrunntekst← ForrigeNehemja →
Medan Esra bad og vedkjende syndene, gråtande og kastande seg ned framfor Guds hus, samla det seg ei stor mengd frå Israel kring han, både menn, kvinner og born. Folket gret sårt.
וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ ס ‬
Då tok Sjekanja, son til Jehiel, av Elam-sønene, til orde og sa til Esra: «Vi har vore trulause mot vår Gud og har gifta oss med framande kvinner frå folka i landet. Men endå er det von for Israel i denne saka.
וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י *עולם **עֵילָם֙ וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃ ‬
Lat oss no gjera ei pakt med vår Gud om å senda bort alle desse kvinnene og borna deira, etter råd frå Herren og frå dei som skjelv for vår Guds bod. Lat det bli gjort etter lova.
וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃ ‬
Stå opp, for dette er di sak, og vi vil stå med deg. Ver sterk og set det i verk!»
ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ פ ‬
Då stod Esra opp og tok leiarane for prestane, levittane og heile Israel i eid på at dei skulle gjera som det var sagt. Og dei svor.
וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃ ‬
Så reiste Esra seg frå plassen framfor Guds hus og gjekk inn i rommet til Johanan, son til Eljasjib. Då han kom dit, åt han ikkje brød og drakk ikkje vatn, for han sørgde over truløysa til dei som hadde vore i eksil.
וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ ס ‬
Så vart det ropa ut i Juda og Jerusalem at alle dei som hadde vore i eksil, skulle samla seg i Jerusalem.
וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ‬
Den som ikkje kom innan tre dagar, slik leiarane og dei eldste hadde fastsett, skulle mista alt han eigde, og sjølv bli utstøytt frå forsamlinga av dei heimkomne.
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יָחֳרַ֖ם כָּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ ס ‬
Innan tre dagar hadde alle mennene frå Juda og Benjamin samla seg i Jerusalem. Det var den tjuande dagen i den niande månaden. Heile folket sat på plassen framfor Guds hus, skjelvande på grunn av saka og på grunn av regnet.
וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כָל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ פ ‬
Då stod Esra, presten, opp og sa til dei: «De har vore trulause og gifta dykk med framande kvinner, og slik auka skulda til Israel.
וַיָּ֨קָם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ ‬
Vedkjenn no for Herren, Gud åt fedrane dykkar, og gjer det han vil. Skil dykk frå folka i landet og frå dei framande kvinnene.»
וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃ ‬
Heile forsamlinga svara med høg røyst: «Ja, vi skal gjera som du seier.
וַיַּֽעְנ֧וּ כָֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן *כדבריך **כִּדְבָרְךָ֥ עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֽׂוֹת׃ ‬
Men folket er mange, og det er regntid. Vi maktar ikkje å stå ute, og dette er ikkje eit arbeid for ein dag eller to, for vi har synda mykje i denne saka.
אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ ‬
Lat leiarane våre stå fram for heile forsamlinga. Så skal alle i byane våre som har gifta seg med framande kvinner, koma til fastsette tider, saman med dei eldste og domarane i kvar by, til dess vi har vendt bort vår Guds brennande vreide frå oss i denne saka.»
יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ פ ‬
Berre Jonatan, son til Asael, og Jahzeja, son til Tikva, stod fram i denne saka, og Mesjullam og levitten Sjabbetai støtta dei.
אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃ ‬
Men dei heimkomne gjorde som det var sagt. Esra, presten, skilde ut menn som var leiarar for familiane, alle nemnde med namn. Den første dagen i den tiande månaden tok dei til med gransking av saka.
וַיּֽ͏ַעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃ ‬
Den første dagen i den første månaden var dei ferdige med alle mennene som hadde gifta seg med framande kvinner.
וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ פ ‬
Mellom sønene til prestane vart det funne nokre som hadde gifta seg med framande kvinner: Av sønene til Josva, son til Josadak, og brørne hans: Maaseja, Elieser, Jarib og Gedalja.
וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֽ͏ֶאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃ ‬
Dei gav handa si på å senda bort konene sine, og sidan dei var skuldige, ofra dei ein vêr av småfeet for si skuld.
וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ ס ‬
Av Immer-sønene: Hanani og Sebadja.
וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ ס ‬
Av Harim-sønene: Maaseja, Elia, Sjemaja, Jehiel og Ussia.
וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִיָּֽה׃ ‬
Av Pasjhur-sønene: Eljoenai, Maaseja, Jismael, Netanel, Josabad og Elasa.
וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ ס ‬
Av levittane: Josabad, Sjimi, Kelaja – det er Kelita – Petahja, Juda og Elieser.
וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ ס ‬
Av songarane: Eljasjib. Av portvaktarane: Sjallum, Telem og Uri.
וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ ס ‬
Av Israel elles – av Parosj-sønene: Ramja, Jissia, Malkia, Mijamin, Elazar, Malkia og Benaja.
וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ ס ‬
Av Elam-sønene: Mattanja, Sakarja, Jehiel, Abdi, Jeremot og Elia.
וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ ס ‬
Av Sattu-sønene: Eljoenai, Eljasjib, Mattanja, Jeremot, Sabad og Asisa.
וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ ס ‬
Av Bebai-sønene: Johanan, Hananja, Sabbai og Atlai.
וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ ס ‬
Av Bani-sønene: Mesjullam, Malluk, Adaja, Jasjub, Sjeal og Ramot.
וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל *ירמות **וְרָמֽוֹת׃ ס ‬
Av sønene til Pahat-Moab: Adna, Kelal, Benaja, Maaseja, Mattanja, Besalel, Binnui og Manasse.
וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ ס ‬
Av Harim-sønene: Elieser, Jisjia, Malkia, Sjemaja, Simeon,
וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃ ‬
Benjamin, Malluk og Sjemarja.
בְּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ ס ‬
Av Hasjum-sønene: Mattenai, Mattatta, Sabad, Elifelet, Jeremai, Manasse og Sjimi.
מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ ס ‬
Av Bani-sønene: Maadai, Amram, Uel,
מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ ס ‬
Benaja, Bedja, Keluhu,
בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה *כלהי **כְּלֽוּהוּ׃ ‬
Vanja, Meremot, Eljasjib,
וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ ‬
Mattanja, Mattenai, Jaasai,
מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י *ויעשו **וְיַעֲשָֽׂי׃ ‬
Bani, Binnui, Sjimi,
וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ ‬
Sjelemja, Natan, Adaja,
וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ ‬
Maknadbai, Sjasjai, Sjarai,
מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ ‬
Asarel, Sjelemja, Sjemarja,
עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃ ‬
Sjallum, Amarja og Josef.
שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ ס ‬
Av Nebo-sønene: Jeiel, Mattitja, Sabad, Sebina, Jaddai, Joel og Benaja.
מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א *ידו **יַדַּ֥י וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃ ‬
Alle desse hadde gifta seg med framande kvinner, og somme av kvinnene hadde fødd born.
כָּל־אֵ֕לֶּה *נשאי **נָשְׂא֖וּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ פ ‬
←→