FLOGVIT
.bible

EsraKapittel 8

+ UndertekstGrunntekst← ForrigeNeste →
Dette er overhovuda for ættene deira og ættetavla til dei som drog opp med meg frå Babel under kong Artaxerxes si regjeringstid:
וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל׃ ס ‬
Av Pinehas sine etterkomarar: Gersjom. Av Itamar sine etterkomarar: Daniel. Av David sine etterkomarar: Hattusj.
מִבְּנֵ֤י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם ס מִבְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר דָּנִיֵּ֑אל ס מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ׃ ס ‬
Av Sjekanja sine etterkomarar, av Parosj sine etterkomarar: Sakarja, og med han var det registrert hundre og femti menn.
מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה ס מִבְּנֵ֥י פַרְעֹ֖שׁ זְכַרְיָ֑ה וְעִמּ֛וֹ הִתְיַחֵ֥שׂ לִזְכָרִ֖ים מֵאָ֥ה וַחֲמִשִּֽׁים׃ ס ‬
Av Pahat-Moab sine etterkomarar: Eljoenai, son til Zerahja, og med han to hundre menn.
מִבְּנֵי֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י בֶּן־זְרַֽחְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ מָאתַ֥יִם הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Sjekanja sine etterkomarar: sonen til Jahasiel, og med han tre hundre menn.
מִבְּנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה בֶּן־יַחֲזִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Adin sine etterkomarar: Ebed, son til Jonatan, og med han femti menn.
וּמִבְּנֵ֣י עָדִ֔ין עֶ֖בֶד בֶּן־יוֹנָתָ֑ן וְעִמּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Elam sine etterkomarar: Jesaja, son til Atalja, og med han sytti menn.
וּמִבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם יְשַֽׁעְיָ֖ה בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Sjefatja sine etterkomarar: Sebadja, son til Mikael, og med han åtti menn.
וּמִבְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה זְבַדְיָ֖ה בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל וְעִמּ֖וֹ שְׁמֹנִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Joab sine etterkomarar: Obadja, son til Jehiel, og med han to hundre og atten menn.
מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹבַדְיָ֖ה בֶּן־יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Sjelomit sine etterkomarar: sonen til Josifja, og med han hundre og seksti menn.
וּמִבְּנֵ֥י שְׁלוֹמִ֖ית בֶּן־יוֹסִפְיָ֑ה וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וְשִׁשִּׁ֖ים הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Bebai sine etterkomarar: Sakarja, son til Bebai, og med han tjueåtte menn.
וּמִבְּנֵ֣י בֵבַ֔י זְכַרְיָ֖ה בֶּן־בֵּבָ֑י וְעִמּ֕וֹ עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Azgad sine etterkomarar: Johanan, son til Hakkatan, og med han hundre og ti menn.
וּמִבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד יוֹחָנָ֖ן בֶּן־הַקָּטָ֑ן וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וַעֲשָׂרָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Adonikam sine etterkomarar, dei siste: Dette er namna deira: Elifelet, Jeiel og Sjemaja, og med dei seksti menn.
וּמִבְּנֵ֣י אֲדֹנִיקָם֮ אַחֲרֹנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם אֱלִיפֶ֖לֶט יְעִיאֵ֣ל וּֽשְׁמַעְיָ֑ה וְעִמָּהֶ֖ם שִׁשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ ס ‬
Av Bigvai sine etterkomarar: Utai og Zakkur, og med han sytti menn.
וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י *וזבוד **וְזַכּ֑וּר וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ פ ‬
Eg samla dei ved elva som renn til Ahava, og vi slo leir der i tre dagar. Då eg såg nærare på folket og prestane, fann eg ingen av Levi sine etterkomarar der.
וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַהֲוָ֔א וַנַּחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָאָבִ֤ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם׃ ‬
Då sende eg bod etter leiarane Elieser, Ariel, Sjemaja, Elnatan, Jarib, Elnatan, Natan, Sakarja og Mesjullam, og etter dei kunnige mennene Jojarib og Elnatan.
וָאֶשְׁלְחָ֡ה לֶאֱלִיעֶ֡זֶר לַאֲרִיאֵ֡ל לִֽ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים׃ ‬
Eg sende dei til Iddo, leiaren på staden Kasifja, og la ord i munnen deira som dei skulle tala til Iddo og brørne hans, tempeltenarene, på staden Kasifja, så dei kunne senda oss tenarar til huset åt vår Gud.
*ואוצאה **וָאֲצַוֶּ֤ה אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָאָשִׂימָה֩ בְּפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֠דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֤יו *הנתונים **הַנְּתִינִים֙ בְּכָסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ ‬
Og fordi den gode handa åt vår Gud var over oss, førte dei til oss ein klok mann av etterkomarane til Mahli, son til Levi, son til Israel, nemleg Sjerebja med sønene og brørne sine, atten menn.
וַיָּבִ֨יאּוּ לָ֜נוּ כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל מִבְּנֵ֣י מַחְלִ֔י בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה וּבָנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ ‬
Og Hasjabja, og med han Jesja av Merari sine etterkomarar, med brørne og sønene deira, tjue menn.
וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה וְאִתּ֥וֹ יְשַֽׁעְיָ֖ה מִבְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֶחָ֥יו וּבְנֵיהֶ֖ם עֶשְׂרִֽים׃ ס ‬
Av tempeltenarene, som David og leiarane hadde sett til å tena levittane, var det to hundre og tjue tempeltenarar, alle oppførte med namn.
וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֤יד וְהַשָּׂרִים֙ לַעֲבֹדַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת׃ ‬
Der ved Ahava-elva lyste eg ut ei faste, så vi kunne ydmjuka oss for vår Gud og be han om ei trygg ferd for oss, borna våre og alt det vi eigde.
וָאֶקְרָ֨א שָׁ֥ם צוֹם֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַהֲוָ֔א לְהִתְעַנּ֖וֹת לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֤שׁ מִמֶּ֙נּוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ׃ ‬
For eg skamma meg for å be kongen om soldatar og ryttarar til å verna oss mot fiendar på vegen, ettersom vi hadde sagt til kongen: «Handa åt vår Gud er over alle som søkjer han, til det gode, men hans makt og vreide er mot alle som forlet han.»
כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֤וֹל מִן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֤ינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כָּל־עֹזְבָֽיו׃ ‬
Så fasta vi og bad til vår Gud om dette, og han høyrde bøna vår.
וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל־זֹ֑את וַיֵּעָתֵ֖ר לָֽנוּ׃ ‬
Så skilde eg ut tolv av leiarane blant prestane: Sjerebja, Hasjabja og ti av brørne deira.
וָאַבְדִּ֛ילָה מִשָּׂרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר לְשֵׁרֵֽבְיָ֣ה חֲשַׁבְיָ֔ה וְעִמָּהֶ֥ם מֵאֲחֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ ‬
Eg vog opp for dei sølvet, gullet og kara, den gåva til huset åt vår Gud som kongen, rådgjevarane hans, stormennene og heile Israel som var til stades, hadde gjeve.
*ואשקולה **וָאֶשְׁקֳלָ֣ה לָהֶ֔ם אֶת־הַכֶּ֥סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים תְּרוּמַ֣ת בֵּית־אֱלֹהֵ֗ינוּ הַהֵרִ֙ימוּ֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֹעֲצָ֣יו וְשָׂרָ֔יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּמְצָאִֽים׃ ‬
Eg vog ut i hendene deira seks hundre og femti talentar sølv, sølvkar til ein verdi av hundre talentar, og hundre talentar gull,
וָאֶשְׁקֲלָ֨ה עַל־יָדָ֜ם כֶּ֗סֶף כִּכָּרִים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֔ים וּכְלֵי־כֶ֥סֶף מֵאָ֖ה לְכִכָּרִ֑ים זָהָ֖ב מֵאָ֥ה כִכָּֽר׃ ‬
tjue gullskåler verd tusen darikkar, og to kar av fin, skinande bronse, like kostbare som gull.
וּכְפֹרֵ֤י זָהָב֙ עֶשְׂרִ֔ים לַאֲדַרְכֹנִ֖ים אָ֑לֶף וּכְלֵ֨י נְחֹ֜שֶׁת מֻצְהָ֤ב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדֹ֖ת כַּזָּהָֽב׃ ‬
Og eg sa til dei: «De er heilage for Herren, og kara er heilage. Sølvet og gullet er ei frivillig gåve til Herren, dykkar fedrar sin Gud.
וָאֹמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֙דֶשׁ֙ לַיהוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃ ‬
Vak over det og ta vare på det til de veg det ut framfor leiarane for prestane og levittane og overhovuda for Israels ætter i Jerusalem, i romma i Herrens hus.»
שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַֽד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ‬
Så tok prestane og levittane imot det utvegde sølvet og gullet og kara for å føra det til Jerusalem, til huset åt vår Gud.
וְקִבְּלוּ֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מִשְׁקַ֛ל הַכֶּ֥סֶף וְהַזָּהָ֖ב וְהַכֵּלִ֑ים לְהָבִ֥יא לִירוּשָׁלַ֖͏ִם לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ ‬
Vi braut opp frå Ahava-elva den tolvte dagen i den fyrste månaden for å fara til Jerusalem. Vår Guds hand var over oss, og han berga oss frå fiendar og frå bakhaldsåtak langs vegen.
וַֽנִּסְעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אֽ͏ַהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן לָלֶ֖כֶת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְיַד־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖ב עַל־הַדָּֽרֶךְ׃ ‬
Vi kom til Jerusalem og heldt oss i ro der i tre dagar.
וַנָּב֖וֹא יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃ ‬
På den fjerde dagen vart sølvet, gullet og kara vegne i huset åt vår Gud og overlatne til presten Meremot, son til Uria. Saman med han var Eleasar, son til Pinehas, og levittane Jozabad, son til Jesua, og Noadja, son til Binnui.
וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם׃ ‬
Alt vart talt og vege, og heile vekta vart skriven ned den gongen.
בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּֽל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ פ ‬
Dei som kom frå fangenskapet, dei som hadde vore i eksil, bar fram brennoffer til Israels Gud: tolv oksar for heile Israel, nittiseks verar, syttisju lam og tolv geitebukkar som syndoffer — alt saman eit brennoffer for Herren.
הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת ׀ לֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים ׀ תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַיהוָֽה׃ פ ‬
Dei overleverte kongens påbod til kongens satrappar og guvernørane i landet vest for elva, og desse støtta folket og Guds hus.
וַֽיִּתְּנ֣וּ ׀ אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙ הַמֶּ֔לֶךְ וּפַחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּ אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים׃ ס ‬
←→