FLOGVIT
.bible

SalmeneKapittel 60

+ UndertekstGrunntekst← ForrigeNeste →
Til korlederen. Etter «Lilje» – et vitnesbyrd. En miktam av David. Til lærdom.
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁ֣ן עֵד֑וּת מִכְתָּ֖ם לְדָוִ֣ד לְלַמֵּֽד׃ ‬
Da han kjempet mot Aram-Naharajim og Aram-Soba, og Joab vendte tilbake og slo Edom i Saltdalen, tolv tusen mann.
בְּהַצּוֹת֨וֹ ׀ אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ וְאֶת־אֲרַ֢ם צ֫וֹבָ֥ה וַיָּ֤שָׁב יוֹאָ֗ב וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף׃ ‬
Gud, du har forkastet oss, du brøt gjennom våre rekker. Du var vred – reis oss opp igjen!
אֱ֭לֹהִים זְנַחְתָּ֣נוּ פְרַצְתָּ֑נוּ אָ֝נַ֗פְתָּ תְּשׁ֣וֹבֵ֥ב לָֽנוּ׃ ‬
Du fikk jorden til å skjelve, du slo sprekker i den. Hel dens brudd, for den vakler!
הִרְעַ֣שְׁתָּה אֶ֣רֶץ פְּצַמְתָּ֑הּ רְפָ֖ה שְׁבָרֶ֣יהָ כִי־מָֽטָה׃ ‬
Du lot ditt folk oppleve harde tider, du ga oss vin som fikk oss til å rave.
הִרְאִ֣יתָה עַמְּךָ֣ קָשָׁ֑ה הִ֝שְׁקִיתָ֗נוּ יַ֣יִן תַּרְעֵלָֽה׃ ‬
Du har gitt dem som frykter deg, et banner å løfte høyt, for sannhetens skyld. Sela
נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃ ‬
For at dine elskede skal bli fridd ut, frels med din høyre hånd og svar meg!
לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ *ועננו **וַעֲנֵֽנִי׃ ‬
Gud har talt i sin hellighet: «Jeg vil juble! Jeg skal dele ut Sikem og måle opp Sukkot-dalen.
אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשׁ֗וֹ אֶ֫עְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃ ‬
Gilead er mitt, og Manasse er mitt. Efraim er mitt hodes vern, Juda er min herskerstav.
לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְקִי׃ ‬
Moab er mitt vaskefat. På Edom kaster jeg min sandal. Over meg, Filisterland, bryt ut i jubelrop!
מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרֹעָֽעִֽי׃ ‬
Hvem fører meg til den befestede byen? Hvem leder meg helt til Edom?
מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מָצ֑וֹר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃ ‬
Er det ikke du, Gud, som har forkastet oss? Du drar ikke ut med våre hærer, Gud.
הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃ ‬
Gi oss hjelp mot fienden, for menneskers hjelp er forgjeves.
הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָם׃ ‬
Med Gud skal vi gjøre storverk, han skal trampe ned våre fiender.
בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃ ‬
←→